על האפשרי בהוראה – בין עיון למעשה
לעשייה החינוכית צריך להיות היגיון המצדיק את המטרות כראויות ואת האמצעים כמובילים באופן יעיל לתוצאות הרצויות. ההיגיון החינוכי מניח מספר ערכים כראויים למימוש. למשל אחד הערכים המרכזיים הוא התפתחות. ההיגיון החינוכי מעורר את השאלה, איך ניתן לפתח תלמידים שונים? או איך מורים משמרים תהליכי התפתחות מקצועית?
המחקר החינוכי מגלה ומסביר תהליכים הקשורים להתפתחות מנטאלית בלמידה וחשיבה, בתחום הרגש, החברה וכדומה. למשל: כאשר תלמידים מתנסים בפתרון בעיה ודנים במה שהם הפיקו מדרך ההתמודדות בה, הם יכולים להסיק איזה עקרון פעולה מסייע להם בהבנת הבעיה. הדיון ביחד, ההמללה, המישוג של הרעיונות מסייעים בניסוח משמעות לנלמד.
בשיעורים המאפשרים עבודה עצמית של תלמידים, יכולים להיווצר תהליכי פענוח של בעיות, בעיקר כאשר יש מוקד חשוב וברור בנושא הלימוד. התלמיד יכול לרכוש בתוך ההתנסויות השונות, כלים או אמצעים לחשיבה, כיצד ללמוד או כיצד לבנות מושגים ולהשתמש בהם להבנת נושא הלימוד. כך השילוב בין ידע פסיכולוגי לידע של נושאי הלימוד מאפשר לבנות מערכי שיעורים מפתחי חשיבה.
מאחר שכול תלמיד לומד קצת אחרת, התנסויות חשיבה מגוונות יכולות לסייע באופנים שונים ולממש מטרות משותפות במקביל.
השאלה המעשית אם כן, כיצד מנהלים שיעור שיש בו מורכבות מסוג זה?
מה תפקידו של המורה? איך מכינים חומרי לימוד מסייעים לעבודה עצמית המעוררת חשיבה? איך מלמדים תלמידים כללי התנהגות ומשמעת בשיעור מסוג זה? איזו תוכנית שיעורים מתאימה ללימוד מסוג זה? מה מסדיר את עבודת התלמידים? מתי וכיצד היא מוערכת?
שאלות אלה מהותיות בכדי להבין כיצד עובדים עם תלמידים בדרכים חלופיות להוראה הפרונטאלית המוכרת ומקובלת.
תשובות רציניות לשאלות אלה, מושגות דרך תהליכי הכשרה והשתלמות בהם נלמדים באופן משלב, תהליכי למידה וחשיבה, אמצעי תכנון וניהול ההוראה בשיעורים.
נציג כמה דוגמאות אשר ילוו בתמונות שצילמנו בכיתות בשנים האחרונות
הרעיון הפדגוגי: תכנון שיעור במסגרת תכנון נושא לימודי רחב.
במסגרת כזו, המורה מברר מהם מוקדי הלמידה המהותיים ואילו מהלכי חשיבה נדרשים בכדי להבינם, כמה שיעורים יוקדשו לכול נושא ובאילו רעיונות ומושגים תתמקד הלמידה ומה יכלל בכול יחידת זמן הוראה. בדרך זו ניתן גם להחליט אילו חלקים בשיעור יתנהלו באופן פרונטאלי ואילו בעבודה עצמית. מתי ראוי להעריך את הישגי התלמידים ואיך לגלות קשיים ובעיות.
בתמונה מספר 1 המורה הציגה לתלמידיה נושא מסוים תוך הסבר הקשרים בין המושגים והדגמתם באופן מילולי וגם ויזואלי. ההבחנה בין קבוצת מושגים אחת לשנייה נעשתה בעזרת כרטיסים בצבעים שונים. אופני הקישור בין המושגים הוסברו בתרשים שנשאר על הלוח. התלמידים ממשיכים בעיבוד הנושא בלמידה עצמית בעזרת דפי עבודה מסוגים שונים.
התלמידים בוחרים את מקום הישיבה באחת מן האפשרויות הבאות: ליד הלוח יושבים תלמידים שחושבים שיזדקקו לעזרת המורה, בשולחנות האחרים יושבים לבד, בזוגות או בקבוצות של ארבעה.
בשלב זה של השיעור, המורה מנחה תלמידים לפי הצבעה ו/או על פי שיקוליה.
הפרעות המתבטאות באי ציות לכללי עבודה מוסכמים, גוררות התערבות המורה במקום הישיבה ובמשימות אותן בחר התלמיד לבצע, מתוך תכנית העבודה ומתוך מאגר החומרים המצוי בכיתה.
הרעיון הפדגוגי: שקיפות בתכנון נושאי הלימוד
כול התלמידים עובדים בעזרת דף תכנון נושא,(תכנית עבודה), הכולל מספר שיעורים. בדף הם מסמנים כול משימה שביצעו. משימות העבודה כוללות משימות חובה לכול התלמידים, בתוכן משימות בסיס ומשימות הרחבה. היקף חומר זה צריך לייצג את הסטנדרטים הנדרשים בתכנית הלימודים. בנוסף, מוצעות משימות העשרה והן אתגר לתלמידים הבוחרים להעמיק בנושא הנלמד. כול תלמיד מומרץ לנסות ולבצע כמה שיותר משימות. עם תום המשימות בתת-נושא, התלמיד רשאי לבחון את ידיעותיו במבדק המצוי בשולחן המורה, לדווח על התוצאות למורה ולתקן טעויות או אי הבנות שהתעוררו בחומר הלימוד. כך נמנע חסך לימודי מתמשך וקשיים מטופלים בזמן אמת.
משימות הבסיס אינן בהכרח פשוטות או קלות, כפי שמקובל בתפיסות חינוך אחדות, אלא הן מתוכננות כך שתיווצר תשתית ההבנה לנושא! על כן, המורה והתלמידים מקדישים תשומת לב מיוחדת לשליטה מלאה בחלק זה של תוכנית הלימוד בכיתה, בכדי שכול תלמיד יוכל להתקדם לשלבי ההרחבה וההעמקה בנושא.
תוכנית העבודה מסייעת לארגן את נושא הלימוד ואת זמן הלמידה. התלמידים יודעים למה לצפות בתהליך הלמידה ולומדים להעריך את מגבלות הזמן ואת ההספק הנדרש.
מצפייה ומעקב בכיתות רבות, נמצא כי השימוש בתכנית העבודה יוצר דינמיקה חברתית המעודדת תלמידים לבצע משימות למידה בעקבות עמיתים המתקדמים בביצוע התכנית. תכנית זו מאפשרת גם להשלים בבית עבודה שלא נעשתה בזמן שהוקצב לכך בכיתה. תכנית העבודה כוללת למעשה את תוכניות השעורים באופן מפורט מאוד. על כן ניתן לראות את הקשר בין חלקי הנושא, לרשום שאלות והערות ביחס לאי הבנות ספציפיות בחומר הלימוד ועל בסיס זה לנהל דיון עם המורה ועם עמיתים. עבור המורה תכנית העבודה של כול תלמיד מהווה מסמך המעיד על קצב התקדמות הלומד, קשיים או בעיות בהן נתקל. מכאן ניתנת הכוונה להמשך העבודה. .
הרעיון הפדגוגי: תלמידים יכולים ללמוד ביחד לפי בחירתם.
תמונה מספר 2.שותפות בהכנת עבודה למחשב
תמונה מספר 3. שותפות בפענוח טקסט
תמונה מספר 4:שותפות בפתרון בעיה
הבחירה של התלמידים להיעזר ולעזור אחד לשני בתהליכי הלמידה, יוצרת שותפות אוטנתית ולא נכפית. כלומר, מציאת מרחב של אינטרסים משותפים כאשר שני הצדדים מורווחים.
רעיון פדגוגי: היעזרות בדפי מידע מסוגים שונים על פי הצורך
דפי מידע יכולים להשלים ידע חיוני לנושא הלימוד. בהכנתם המורה צופה מראש חסך או קושי אפשרי בחומר הלימוד. יהיו תלמידים שלא יסתפקו בחומר עזר זה ויזדקקו לעזרת המורה. אולם בדרך זו, מספרם קטן והמורה תוכל להגיע ולסייע ליותר תלמידים.
לדוגמה: בהוראת הנושא המהפכה התעשייתית הוסברו בדפי עזר מונחים כמו: טוויה, פלדה, בעלי- הון, בורסה. זאת על בסיס השערה כי מספר תלמידים אינו מכיר מושגים אלה. לעיתים דפי העזר מכילים גם תמונות הממחישות מונח או מושג. כך, בדפי מידע נוספים ניתן למצוא למשל גם את מקום המהפכה התעשייתית באירופה על קו הזמן
אפשר גם להכין דפי עזר המכילים ידע מעשיר נוסף למתעניינים. למשל: בדפי העשרה נמצא הסבר אודות עבודת הילדים בענפים שונים, שכרם היחסי לתקופה וכן הצעה לדון במשמעות העבודה של ילדים כיום, בארצות העולם השלישי.
תמונה מספר 5: תלמידים בוחרים באופן עצמאי דפי מידע לפי צורכיהם לביצוע משימות הלמידה בשלב העבודה העצמית. התנהגות למידה מסוג זה, התגלתה כמחנכת לאחריות עצמית ביחס ללמידה, זיהוי עצמי של צורך בהשלמת פערים ומודעות והיענות לאתגרי למידה מעשירים. במחקר שערכנו על עמדות תלמידים בקשר לדרכי הוראה ולמידה אלו, מצאנו כי האפשרות לבחור עם מי ללמוד ולבחור באילו אמצעים ללמוד למען אותה המטרה, זכתה לציון הגבוה ביותר בקרב רוב התלמידים בהערכת תכנית עבודה זו. כמו כן, יותר תלמידים הצביעו על העובדה, כי קיום דפי עזר מסייעים מצד אחד ודפי העשרה מצד שני, מקדמים מאוד למידה והנאה מן הלמידה.
רעיון פדגוגי:ההוראה מתנהלת בכיתת המקצוע.
תמונה מספר 6: מרחב למידה ללימוד מקרא. ברקע חומרי מידע, חמרי עזר, מבדקים, עבודות תלמידים, מקורות פרשניים, תמונות וכדומה.
הלמידה בכיתות מקצוע מצריכה מערך ארגוני שונה מן המקובל. מערך כזה מאפשר למידה של כול שעות הלימוד השנתיות במקצוע בסמסטר אחד ובסמסטר השני את כול שעות ההוראה במקצוע מקביל. מחצית הכיתות לומדות מקצוע אחד והמחצית השנייה מקצוע מקביל וההפך בסמסטר השני. הוראה סמסטריאלית דורשת תכנון מפורט של נושאי הלימוד לפי שעות הוראה ושליטה גבוהה בהספק החומר.
ההוראה בכיתות מקצוע יוצרת ניידות תלמידים בין חדרי הכיתות ועל כן שעות הלימוד לכול מקצוע מתוכננות כשיעור כפול. זמן זה הינו אופטימלי גם בכדי לבצע דיונים בקבוצה, עבודה עצמית, ולהפעיל אמצעי לימוד נוספים.
יישום תקנון התנהגות ברור במעברי התלמידים ממרחב למרחב וביחס להתנהגות בכיתת המקצוע וביחס לחומרי הלימוד המצויים, כול אלה מניעים תהליך המוביל להתנהגות אחראית.
מרחבים אלה משרתים את כול מורי המקצוע ומהווים בסיס לפעילותם במשימות ההכנה השונות ובהוראה. חדר המקצוע יכול להוות מקום אחסון של חומרי לימוד ועזרים טכנולוגיים. לכול שכבת גיל בחינוך העל יסודי, ניתן להקצות חדר לכול מקצוע. אולם יש להקדים לכך הכשרה מתאימה.
אמצעי זה מבטא מהפך בתפיסת מרחבי הלמידה בבית הספר. מרבית הזמן שוהים תלמידים בחדר מקצוע כול שהוא, משום שתכנית השיעורים בנויה מלמידה של מספר מקצועות לימוד. היות וכול חדר מקצוע הוא גם המרחב הכיתתי של קבוצת תלמידים, מתחולל שינוי עמדות ביחס למרחב הלמידה. חברת התלמידים היא הדבר הקבוע המכונה כיתה. זו כיתת האם ולה יש מחנך. בשעות מסוימות ובאופן קבוע הפגישות עם מחנך הכיתה מתנהלות באחד החדרים.
מרחבי הלמידה מחייבים התנהגות המכבדת את המקום, בין אם הוא שייך לכיתת האם או שייך לתחום המקצועי הנלמד בו.
ההבנה כי חומרי לימוד בכיתות, משרתים את כלל התלמידים ומשפרים את תהליכי הלמידה, מופנמת בהדרגה. בנוסף, תורנויות חדר מקצוע, מחנכים לאחריות לסדר הנדרש בחומרי הלמידה ובציוד הטכנולוגי הנלווה.
ארגונו ותפקודו של חדר המקצוע, מותנים בקיום מרכז מקצוע בעל סמכויות פדגוגיות וארגוניות, הפועל באופן שיתופי עם צוות המורים המקצועי לרווחתם ולרווחת התלמידים. פעילות זו, יחד עם תכנית מערכתית, מניעה צוות מורים לפעול ביחד כצוות.
. ,.
תמונה מספר 7: מרחב למידה ללימודי ספרות. ארגון מרחבי הלמידה בבתי הספר עודד מורים ותלמידים לעצב סביבות למידה אסטטיות ועשירות בחומרי למידה ומכשור טכנולוגי נייד, כמו מכשירי טלביזיה ווידיאו, ועוד.
רעיון פדגוגי: הלמידה מפתחת חשיבה באמצעים מגוונים
תמונה מספר 8: תלמידים נעזרים בטקסטים שונים מילוליים וויזואליים, במשחקים, מרכזי קשב וכדומה, אופן הלמידה נמצא באחריות הלומד. סימניה של בחירה מוצלחת מתבטאים בקשב והצלחה במשימת הלמידה. סיוע המורה בבחירת אמצעי הוראה ניתן במצבי בעיה.
תמונה מספר 9: אמצעי למידה המפתחים חשיבה יחד עם אמצעים לתרגול שינון וחזרה על חומר הלימוד, חוברו על ידי מורים ותלמידים.
מצבור אמצעי העזר הנשאר בבית הספר והוא משמש כיתות שונות. אמצעי הוראה חלופיים משרתים במקביל אותה מטרה ועל כן הגיוון מאפשר בחירה וחזרה על פי הצורך. עדכון חומרי לימוד נעשה ביחס לצרכים משתנים ומגביר את גמישות ההוראה.
תמונה מספר 10: מרכזי שמע משרתים גם תלמידים המתקשים בקריאה וגם תלמידים הנהנים משמיעת מידע.
בדרך כלל שמיעת הטקסטים מלווה גם בקריאת הטקסט. סביבה לימודית מסוג זה מקלה גם על תלמידים לקויי למידה ועולים חדשים. הטכניקה מעודדת האזנה קשובה, מתרגלת גם הבנת הנשמע ומאפשרת השמעת מוסיקה רלבנטית לנושאי הלימוד כאמצעי לפיתוח הבנת רעיונות שונים.
תמונה מספר 11: פיתוח חשיבה מתמטית דרך התנסות ודיון בהיגיון ההחלטות. התלמידים מצויים במרחב ללימודי מתמטיקה העשירבספרים, חוברות עבודה, דפי עבודה ותרגול, התנסויות בפתרון בעיות, חוויות גילוי, אמצעי עזר, אמצעי העשרה ומידע אודות התפתחות המתמטיקה.
רעיון פדגוגי: המורה מפנה זמן בשיעור גם להנחיה אישית
ההנחיה האישית אפשרית בכיתה כאשר התלמידים עסוקים בלמידה עצמית מאתגרת ומדורגת כך שפתרון המשימות מתפתח באופן הגיוני תוך מתן אפשרות לרכישה עצמית של מידע. במקביל, המורה מתפנה לסייע לתלמידים הזקוקים לכך. ההנחיה מתבצעת מול יחידים או מול קבוצות על פי הצורך שנוצר באופן שוטף או על פי תכנית עבודה של המורה.
תמונה מספר 12: מורה מנחה (הדמות מימין) תלמיד בעבודה עצמית ומסבירה קושי רעיוני שהתעורר עם קריאת אחת מן המשימות. השיעור התנהל במרחב הוראת מקרא. ברקע מדפים עם חומרי עזר, ספרי פרשנות ועוד.
בתמונה מספר 13: מודגמת התערבות יזומה של מורה אם לצורך הסבר, בדיקת ידע והבנה, הערכה בעל-פה וכדומה.
מורים המנהלים שיעור בדרכים אלה, מנהלים יומני הערכה במקביל כדי לתעד הישגים וקשיים.
בעזרת יומני עבודה אלה מתנהלים בצוות המקצועי דיונים פדגוגיים ומתקבלות החלטות כיצד להמשיך לבנות נושאי לימוד, באילו אמצעים ללמד ולהעריך וכיצד להתמודד עם בעיות ייחודיות.
בצד הנחיית המורה, מרבית התלמידים עובדים באופן עצמאי בתנאי שחומרי הלימוד וחומרי העזר אמנם מתאימים ומספקים את הצרכים הייחודיים של הלומדים. (דבר זה נלמד באמצעי תכנון נוספים וכן מן הניסיון).
רעיון פדגוגי: הצורך בהעשרה ובפיתוח מצוינות
חלק מן הלומדים בכיתות לומדים בקצב מזורז, מצליחים במשימות וצורכים חומרי העשרה!. על כן, גם נושא זה כרוך בהכנה מראש. אולם כאמור צבירת החומרים ושימוש חוזר ומעודכן בהם, חוסך זמן עבודה ברמה הכוללת.
תמונה מספר 14: מדגימה למידה עצמית ועצמאות בבחירת חומרי לימוד מעשירים מתוך מאגר חומרי הלימוד המצוי במרחב כיתת המקצוע. תלמידים אלה יוצרים דינמיקה להגברת קצב הלמידה ולהמרצת עמיתים להתעניין בחומרי העשרה.
בתמונות ניתן לזהות על קירות החדר תכנית של נושאי הלימוד. תכנית העבודה המצוייה בידי כול תלמיד מכוונת אותו אל מאגר חומרי הלימוד.
התלמידים והמורים עוברים תקופת הכשרה בכדי להבין אילו הרגלי למידה ראויים ורצויים במרחב הלמידה. ככול שמצאנו חומרי לימוד ושיעורים מעניינים ומאתגרים, כך התגלתה התנהגות הולמת של תלמידים, שמירה על חומרי הלימוד, שביעות רצון מן הלימודים ואקלים למידה נעים.
רעיון פדגוגי: ניהול שיעור מגוון מצריך סיכום ברור
תפיסת ההוראה כמפתחת חשיבה וכמפעילה תלמידים במגוון חוויות למידה, אינה שוללת חלקים פרונטאליים בשיעור. השיעור מחייב פתיחה המסבירה עניין מסוים, מציגה סוגיה לדיון או מעוררת בעיה. בעקבות הפתיחה יכולים להתקיים תהליכים של איסוף מידע, תצפיות, דיון, חיפוש פתרון וכדומה. מהלך הוראה המאתגר תלמידים מאפשר זימון פעילויות שונות המשלבות סוגי חשיבה שונים שהם מהותיים בתוך נושאי הלימוד.
סיומו של השיעור מחייב דיון מסכם הבא לביטוי בעל פה ובכתב. מהלכי למידה מסוג זה יוצרים רצף בין הלמידה בכיתה להשלמתם בשיעורי הבית. חומרי הלימוד מאורגנים היטב ויוצרים מבנים משמעותיים המובנים וזכורים באופן יעיל כנכס מחשבתי של הלומד. גיוון אמצעי הלמידה תומך בהתאמה של תהליכי ההוראה לשונות התלמידים.
תמונה מספר 15: מדגימה שני חלקים של שיעור.
למעלה מימין, תלמידים מתנסים בסריקת נתונים ואיסופם, חשיבה על קטגוריות מיון רלבנטיות למטרת הלמידה, קבלת החלטות רעיוניות בקבוצה והצגת תפיסתם את הנושא הנדון בפוסטרים.
למטה מימין, סיכום פעילות מונחה בדיון כיתתי במליאה. כך מודגם השילוב בין תפקיד המורה כמעורר חשיבה ומעלה אפשרויות חשיבה לבין תפקיד התלמידים הנענים לאתגר, בהשתתפות בפעילות וסיכומה, בגילוי עניין ומימוש תהליכים מפתחי חשיבה. פעילויות תלמידים וסיכום הדיון הכיתתי מסוכמים בכתב!
הצילומים לעיל, בוצעו בבתי ספר שונים בחטיבות הביניים, במסגרת תוכניות הכשרה ארצית רחבה לפיתוח מנהיגות פדגוגית בית ספרית. פעילויות דומות בוצעו גם בחטיבת החינוך היסודי והן נוסו גם בחטיבות בית הספר התיכון במתכונת שונה.
בחטיבות הביניים ההכשרה של בעלי תפקידים לוותה בהדרכה מעשית בחדר המורים באופן מדורג.
בתום תקופת ההדרכה, אופן עבודת המורים בצוותים השתנה. הם דיווחו על תחושת התפתחות מקצועית והשיח הפדגוגי שהוטמע בצוותים עורר יצירתיות רבה. כמו כן, התעוררו דיונים נוקבים ביחס לתפיסות חינוכיות, ביחס לחומר הלימודים ארגונו והוראתו כמו גם בתפיסות שונות ביחס ללומדים ולדרכי הלמידה.
העבודה החינוכית העלתה צרכים ניהוליים וארגון מערכתי שונה של בעלי תפקידים בבית הספר. עניין זה העלה לסדר היום הגדרת תפקידים מחודשת, מערכת שיעורים וארגון מרחבי אחר. כמו כן התפתחו מערכי הכנה של שיעורים, חומרי לימוד ללמידה עצמית, חומרי עזר והעשרה ואמצעי הערכה ובקרה.
השינוי הבולט ביותר התחולל בשפה הפדגוגית של המורים ובקשר שראו בין מאמציהם לבין ההתפתחות בהישגי התלמידים. הארגון המחודש של הלמידה הקנה בטחון עצמי ללומדים יצר יותר עניין בלימודים ותרם רבות להגברת האמון בינם לבין המורים.
הפונקציות החדשות שנוספו בכול הקשור לתכנון הוראה, לניהול למידה ולביצוע הערכה באופן משולב ומהותי, תרם לפיתוח צוות בית- ספרי והדגים את חיוניותה של מנהיגות פדגוגית בית ספרית.
פעילות מסוג זה הינה אינטנסיבית ומחייבת גמול הן בשכר המורים והן בגמול תואם לבעלי התפקידים הפדגוגיים.
שונות אנושית וחינוך 