Monthly Archives: ספטמבר 2007

חשבון נפש וחיפוש תשובות

 

בהרהורים לפני ראש השנה, אני בוחנת אם כתיבה ביקורתית אפשרית מבלי לספק גם תשובות פרטניות המסמנות כיוון לפתרונות אפשריים. אני פתוחה לכול ביקורת, במטרה להבהיר את הדיון בנושאי חינוך. אולם הנושאים לא רק שאינם פשוטים, הם מורכבים מאוד! מתעוררות שאלות רבות ביחס למצב ההוראה, להתנהלות המערכת הבית ספרית ולהתנהלות המטה בנושאים שונים. הדיון מצביע על קשיים שגורמיהם רבי פנים, סבוכים וקשורים זה בזה.
 
כאשר מדובר על  איכות ההוראה מדובר למעשה על פער ההולך וגדל בין הידע העיוני והמחקרי למציאות בהכשרות המורים, בהשתלמויות ובהדרכות למיניהן. במעשה, ישנם אלה בצד אלה, מורים מסורים ומצליחים ומורים האוחזים בתפיסות חינוך שאינן עדכניות בעיקר בנושאי למידה וחשיבה. במציאות הישראלית, לא מתרחש עדיין שינוי שיטתי בתפיסות פדגוגיות של ההוראה. מתרחשים שינויים חולפים לפי אופנות המצליחות בארצות שונות, או מתבצעים פרויקטים המצליחים אך אינם מתמשכים. ברמה הארגונית קיימת נטייה לשמר את השקט התעשייתי דרך סדרים בית ספריים ועיסוק מאסיבי בנושאים שוליים.
 
לאחרונה נשמעים קולות המבשרים על רפורמה. אולם, לא ברור עדיין מהי תכנית העבודה בחמש עד עשר השנים הקרובות, אשר תשנה את תפיסות ההוראה בפועל!  האם יש סיכוי למהלך מסוג זה במדינה שהשלטון בה מקיים עצמו לטווחי זמן קצרים?
 
הרעיונות והאמצעים הפדגוגיים האפשריים מצויים. יש לשלבם בתוכנית עבודה ארוכת טווח שתחייב כול ממשלה. ייתכן שכך יחזור החינוך לסדר היום הציבורי ויהווה גורם שראוי לחשוב עליו כאשר כול אחד מאיתנו משלשל את פתק הבחירה לקלפי!
תם העידן שבו המורה הממשיכה ללמד ליד הלוח, מרתקת את הילדים החוזרים לספסל הלימודים!
הילדים, ההורים, מנהלים ומורים לא מעטים, מצפים לשינוי המבשר חזון חינוכי המעורר את התשוקה ללמוד ומחזיר את החיוניות להוראה.
שנה טובה!
 

הציפיות מן המורה והציפיות מן הלומד

 
  במאמרים קודמים הועלו טיעונים  שיש בהם ערעור על הקשר בין יכולת לימודית לבין הישגים לימודיים הנופלים מן המצופה בקבוצת גיל מסוימת.
בקבוצות למידה של  לומדים בעלי הישגים ירודים אשר נחשפו להוראה העשירה בידע, פיתוח חשיבה וקידום הנעה, הצליחו תלמידים אלה לקדם את הישגיהם באופן משמעותי. ממצאים בתחום זה המדווחים בספרות המקצועית, החל משנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, גם בקרב שכבות אוכלוסייה חלשות, מצביעים על שתי אפשרויות.
האחת גורסת שדווקא תלמידים תת-משיגים הינם בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר מן הממוצע הגילי משום שהם סוגרים פערים הישגיים ומצבם ההישגי משתפר במהירות. השנייה, מעלה את הרעיון כי יש בכוחם של אמצעי ההוראה, לעורר ולתת ביטוי ליכולות למידה גלומות בלומדים שונים. מכאן מסתברת גם התובנה שכשם שקיימת אפשרות שאמצעי ההוראה מסוימים מקדמים ביטוי להתפתחות של יכולות למידה, כך יכולים גם אמצעי הוראה אחרים לבלום  או לא לאפשר ביטוי של יכולות למידה.

 
מחקרים מצביעים על כמה תנאים הכרחיים בהוראה מקדמת למידה

1. הוראה המאתגרת את החשיבה, מעוררת שאלות ודרכים להתמודד עימן, מציגה בעיות ודנה
    באפשרויות המקרבות פתרון או מרחיקות פתרון.
2. הוראה התומכת בתהליכי בנייה של מושגים וקישורם למערכות הסבר, יוצרת הקשר ומשמעות
    לנלמד!
3. הוראה המאפשרת בחירה של אסטרטגיות חשיבה שונות בהסבר או בפתרון בעיות מאפשרת
    לתלמידים שונים הזדמנויות חשיבה באופנים שונים.
4. הוראה המזהה קשיים ספציפיים בתפיסה ובהבנה של נושא לימודי יכולה לספק אמצעי עזר
    פותרי קשיים באופן פרטני.
5. הוראה המעודדת למידה עצמית ובונה כישורים בצד ציפיות לקידום אישי בנושאי לימוד, מאיצה
    תלמידים לתהליכי העמקה והעשרה.
6. הוראה מגוונת אך גם סדורה מאפשרת ללומדים שונים לפתח אוריינטציה בנושא הנלמד.
7. הוראה המקיימת אקלים נוח מעודדת יחסי אמון עם התלמידים.
 

אילו תנאים יאיצו קשיים בלמידה?

1. הוראה המתמקדת בהעברת מידע, בהסתמכות על חזרה ושינון, תרגול שאלות ופתרונן.
2. הוראה המגדירה מושגים ותובעת את שינונם, ממהרת להספיק להעביר חומר ומשאירה    
    ללומד לקשר בין חלקי הידע, להכליל או ליישם רעיונות ולהסיק מסקנות "לפי יכולתו".
3. הוראה המתווכת  למידה על בסיס אופני הסבר שאינם מתאימים לכול התלמידים ועל כן אינם מובנים.
4. הוראה המדווחת על קשיי הלומד באופן כוללני ומצפה לטיפול בקשיים מחוץ לכיתה או מחוץ לבית
   הספר, אינה מבטיחה פתרון לקשיים.
5. הוראה המכוונת לרמה אחידה של הלומדים שאינה תומכת בפיתוח אמצעים ללמידה עצמית. אם היא בנויה על הציפייה שהלומד מצויד מראש בכישורי למידה וחשיבה, מוּסרת האחריות מפיתוח הלומד!  אם היא מניחה שיש להסביר הכול עד שאחרון התלמידים יבין במה מדובר, יורדת רמת ההספק בחומר הלימודים. כך או כך לא יושגו הישגים נאותים לכול הלומדים באופן יעיל!
6. הוראה חד-גונית הנעדרת קישוריות, יוצרת שעמום וחוסר משמעות לנלמד
7. הוראה באקלים המשדר איום, משמעת קפדנית והעדר אמון ביחסי מורה תלמידים   
 

איך בכול זאת תלמידים מצליחים בהישגיהם?

 ישנם מורים  בעלי עמדות המבטאות פתיחות. על כן הם נכונים לאתגר את תלמידיהם. עמדות אלה מניעות הכרה ושימוש בדרכי הוראה מגוונים. רבים מסייעים לתלמידים ברמה האישית אם בהעמקה ואם בסגירת פערים, בעיקר מחוץ לשיעור בכיתה. מורים היוצרים אקלים המעודד יחסי אמון מגלים ביתר קלות קשיים בלמידה מטפלים בהם לפי מיטב הבנתם, או מכוונים להמשך טיפול.
בצד אלה, ישנה מגמה ברורה במערכת, של הסתמכות על שיעורים פרטיים מחוץ לבית הספר כאמצעי לסגירת פערים הישגיים בנושאי לימוד שונים. מקומם של ההורים רב בהצלחת ילדיהם אם בתמיכה רגשית, הנעה ותמיכה ישירה או עקיפה במשאבים תומכי למידה.

 
ולמה בכול זאת תלמידים נכשלים?

מניעי הכישלון בקרב אחוז לא מבוטל של תלמידים קשורים לסביבות הלמידה מהן הם שואבים ידע, כישורי למידה וחשיבה, אמצעי הנעה וסקרנות ועמדות המעודדות או בולמות התפתחות אישית.סביבות למידה הנעדרות תנאים הכרחיים לקידום התפתחות,אינן תומכות בלמידה משמעותית. דבר זה מכביד על זכירת חומרי לימוד שלא הובנו כהלכה אף אם שוננו. בהעדר למידה של אסטרטגיות חשיבה מגוונות, יקשה על תלמידים להתמודד עם פתרון בעיות בעיקר אם לא תורגלו קודם לכן. במערכות החינוך קיימות תפיסות חינוכיות הנוטלות את האחריות לפיתוח הלומד מן ההוראה ומעבירות אותה ברובה ללומד ולמשפחתו, החסרים הכוונה מקצועית מספקת. כך גם חוזר ו"מוכח" הקשר (תרתי משמע) בין יכולות  שאינן מפותחות והישגים ירודים.
שימור מערכות חינוך אלה, בולם שינויים וחידושים. במקומם מוסב השיח הציבורי לבעיות נוער אלים, חסרון משאבים והטלת דופי באוכלוסיות עולים ובמצבם החברתי-כלכלי של חלק מן הלומדים.
 

איזה שינוי נדרש בתפיסת מקום ההוראה במערכת החינוך?


1.חיזוק מאסיבי  ומיידי של הכשרת המורים בידע עדכני הקשור לתנאים המקדמים התפתחות בלמידה
   וחשיבה ויישומם באמצעי הוראה מגוונים. (ראה לעיל).
2. שינוי תרבות ההוראה והלמידה על ידי יצירת סטנדרטים לאיכות ההוראה בצד הערכת הישגים   
    לימודיים.
3. הקטנה פרוגרסיבית של מספר התלמידים בכיתות. החל במדעים, מתמטיקה, שפות, וחינוך וכלה
   בשאר מקצועות הלימוד, כאמצעי לשינוי דרכי ההוראה והחינוך. (למרות שבמדעים נעשה הדבר
   מטעמי בטיחות במעבדות ובמתמטיקה בשל משטר ההקבצות- עדיין לא מנוצל מספר הלומדים  
   המצומצם לשינוי מהותי  סוחף בדרכי ההוראה.)
4. תוספת משאבי חינוך ליישובים בהם מתרחש שינוי מהותי בתפיסות חינוך מערכתיות המתמקדות
    בקידום התפתחותם של כול הלומדים. מתן לגיטימציה למערכות חינוך המתנסות בקידום איכות
    ההוראה בנושאי לימוד שונים ובבניית מערכות ארגוניות ופדגוגיות חדשניות.
5. קישור מעמדם המקצועי של המורים לתנאי שכר פרוגרסיביים. חיזוק מורים ובעלי תפקידים
    המפתחים בהצלחה צוותי הוראה בתוך בתי הספר.
 
הטוענים לחסרון משאבים כלכליים ליישום רעיונות מסוג זה, ייטיבו לבחון אילו משאבים כלכליים מופנים בתוך מערכת החינוך כולה במטה ובמחוזות, להוראה תומכת התפתחות בכיתות הלימוד בהצלחה! הגיעה העת גם לשאול אילו משאבים משרתים מבנים ארגוניים מיושנים ותפקידים שפג תוקפם ועבר זמנם!
גם התרת אפשרויות פרישה או הסבה, למורים המעידים על שחיקה, יכולה להישקל בנוסחה הבוחנת את היחס בין רווחים כלכליים מיידיים לבין נזקים חינוכיים,חברתיים וכלכליים הנראים לעין בבתי הספר.