תפיסת השונות האנושית בחינוך- תרומה או עיכוב?

מקורו של המונח ברברי
בתקופה הקלאסית כינו היוונים את מי שלא היה יווני, ברברי. מונח זה נגזר מן המונח היווני 'ברבריסימוס' שמשמעו זר, או אדם המדבר שלא כהלכה על פי הכללים הנכונים. לכינוי זה זכו הרומאים שכבשו את יוון. הרומאים בתורם ההיסטורי, כינו את בני השבטים בצפון אירופה ובמערבה – ברברים. המונח ברברי במובנו ההיסטורי, נושא משמעות של זר, המצוי מחוץ לתרבות, אינו שייך ועל כן אינו תרבותי. משמעות זו החריפה והתפתחה למובן היות הזר פרא, חסר תרבות, סגנון ונימוס, חסר רגישות, ברוטאלי ופרימיטיבי.

מי ומי באינטגראציה?
ככל שהקולוניאליזם האירופאי פשט במרחבי העולם החדש, המשמעויות המיוחסות לזר, היטיבו להסביר, עד כמה מנקודת מבט היסטורית, היווה ה'אחר' איום על מי שתפס את עצמו כמייצג תרבות מרכזית.
הד לגישה זו, ניתן למצוא בהגדרת ההטרוגניות של תלמידים על רקע מוצאם האתני וקישורו למאפיינים סוציו-אקונומים וזאת, דווקא, במערכות חינוך ליברליות אשר חקרו דרכים לאינטגרציה חברתית בארצות הגירה. ניתן לטעון, כי עצם הקישור שנעשה במחקר בין השתייכות לקבוצות אוכלוסין שונות על-פי קטגוריות של מוצא ושליטה שפתית כמנבאים יכולת לימודית – אינו תמים ואינו מקרי. מעבר למציאת קשר סטטיסטי המתעד מציאות ברגע היסטורי, קיבלו ממצאי מחקרים החל משנות החמישים והשישים, מעמד של ממדי ניבוי בעלי תוקף לתיאור ואיתור לומדים טעוני טיפוח.

לטפח או לא לצפות לגדולות?
בעוד שבשפה העברית נותר הביטוי 'טעון טיפוח' פתוח לאפשרויות תיקון, בארה"ב תרגום המונח Disadvantage טעון במשמעות של חוסר יתרון במרחב הכלכלי –חברתי ואולי אף התרבותי.
נשאלת השאלה, באיזו מידה היה הקישור בין מכלול המרכיבים הסוציו-אקונומים והגורם האתני, רלבנטי לדרך הטיפול בהטרוגניות חינוכית, וכיצד התפרשה משמעותה במעשה החינוכי?
נוכל לאתר שני מוקדים להבנת הבעיה:
ראשון, המניע לאינטגרציה החברתית בארצות הברית, ביטא רצון לשלב אוכלוסיות תלמידים מרקע אתני שונה. תופעה אשר הונעה בארה"ב ברצון לצמצם את ההפרדה בין שחורים ללבנים וכך לבלום מגמות גזעניות ששאפו להפרדה בין המינים בכלל ובבתי הספר בפרט. כמו בארה"ב , גם בארצות הגירה אחרות, תכניות אינטגרציה חברתית בקשו לשלב קבוצות לומדים על בסיס שונות אתנית, ומעמד חברתי-כלכלי.
השורשים הקולוניאליים בהיסטוריה האמריקאית שהזינו שעבוד שחורים ומניעת חינוך מילדיהם, הצמיחו בעבר, מנטאליות הנותנת לגיטימציה להפרדה בין שחורים לבין לבנים. בדיעבד, שחרור השחורים בעת החדשה מצא את חלקם מוזנחים בפרברי עוני עירוניים. העובדה שממצאי המחקר יצרו מדדים להגדרת טעונות טיפוח בסטאטוס א-היסטורי, ומודל זה זכה לחיקוי ושכפול בארצות הגירה נוספות, היא התופעה הראויה לעיון מתמשך.
במהלך יישום תהליכי אינטגרציה, המטרה החברתית הייתה למנוע בידוד של קבוצות אוכלוסיה חלשות. מאחר שבאזורי מגורים עניים, נמצאו בתי ספר חסרי משאבים, היה הגיון כלכלי באינטגרציה של אוכלוסיות לומדים בבתי ספר רחבים המצוידים במשאבים חינוכיים יעילים יותר. בדיעבד נשזרו תהליכי אינטגרציה אתנית בתהליכי אינטגרציה חברתית- כלכלית.

אילו מדדים יסייעו לשיעור האינטגראציה בבית הספר?
קביעת המדדים לשיעורה של הטרוגניות הלומדים בבית-הספר, נוסדה, על מנת להגן על הישגיהם של אוכלוסיות תלמידים מן המעמד הבינוני. למרות שהאינטגרציה החברתית העלתה את האופציה של כיתה הטרוגנית, היא גם עוררה חרדה בקרב האליטות החברתיות מירידה בהישגים של תלמידים מקרב המעמד הבינוני. על כן, האינטגרציה החברתית התבססה על קביעת מדדים כמותיים, הישגיים וחברתיים, לעירוב תלמידים בבתי ספר ובכיתות לימוד שונות. כך גם נוצרו מודלים של קביעת הרכב כיתות הטרוגני רק בחלק מן השיעורים, ובחלק אחר התבססה שיטת ההקבצות.

מה מצפים שיקרה בכיתת ההקבצה?
ההקבצות, ניסו ליצור האחדה של לומדים על בסיס הישגים, בהנחה כי שיעור היכולת הלימודית אמנם ניתן לניבוי, והוא קשור באופן ישיר לרמת ההישגים של הלומדים. כך התבסס המודל למיון תלמידים לקבוצות למידה עפ"י הישגיהם, בעיקר במקצועות; מתמטיקה, מדעים ושפות. עובדה אשר חשפה את הנחת העבודה של ההוראה. כלומר: הוראה תקינה מתבצעת מול קבוצת לומדים הומוגנית בהישגיה. מכאן משתמע, כי מצד אחד, ההוראה אינה בנויה לכאורה, או אינה נתפסת, כנותנת מענה לשונות אנושית בטווחים שהאינטגרציה העלתה. מצד שני, חקר תהליך האינטגרציה הציף את ייחוס הקשר בין תמיכת המשפחה בהישגי הלומד לבין מה שכונה "יכולת- לימודית" של הלומד.
המחקרים הרבים, משנות החמישים עד שנות השמונים, אשר עסקו בחקר המציאות החינוכית החדשה התרכזו בכמה שאלות:

  • מהו שיעור התלמידים ה"מבוססים" בכיתה ההטרוגנית מול שיעור הלומדים ה"חלשים" בהישגיהם, ומתי היחס ביניהם מבטיח יותר הצלחה לימודית?
  • האם העירוב הבין-גזעי או האתני יוצר אקלים נוח יותר לאינטגרציה חברתית?
  • מהי השפעת הלמידה בהקבצות מול הלמידה בכיתות הטרוגניות?
  • עד כמה ערוב תלמידים בכיתות משותפות, מספיק בכדי להשיג מטרות הישגיות ומה מידת הצורך של מורים בשינוי דרכי הוראה.
  • אילו גורמים נוספים משפיעים על למידה של תלמידים שונים?

אנו רואים כי השיח בדבר ההוראה בכיתות הטרוגניות, צמח מתוך מגמות חברתיות-פוליטיות אשר ממהותן משקפות יחסים אמביוולנטיים, בקשר למפגש בין אוכלוסיות המוגדרות מראש כבעלות שונות תרבותית אתנית או מעמדית.
מוקד הבעיה החינוכית היה בשאלה, כיצד מלמדים באותו חלל וזמן, תלמידים הנתפסים כשונים לא רק בהישגיהם, אלא גם על פי תפיסת ההוראה, שונים ביכולתם הלימודית?
הקישור שהתהווה בין המטען הרגשי חברתי כלפי תרבות המיעוט, למוצא וליכולת, ברורים יותר לאור הרקע ההיסטורי- אידיאולוגי . האינטגרציה רצתה לתקן עיוותים היסטוריים, אך מארגניה ומפעיליה המשיכו להשתמש באותם ממדים מזהים של נחיתות המיוחסת לתרבות המיעוט. גם בהקשר המחקרי לא נימנע עיוות זה, אלא התחזק. על בסיס מחקרים אשר סרקו מצב השכלתי ומעמדי קיים, בהם התגלה קשר בין מעמד כלכלי ירוד, מוצא אתני, צבע עור והישגים, נקבעו ממדים סוציו-אקונומיים אשר סייעו לבירוקרטיה החינוכית להקצות משאבים, ליצור אזורי רישום ולעצב קבוצות לימוד.
כל זאת, כאשר שיעור היכולת הלימודית באוכלוסיות החלשות נבדק בלא לשנות באופן מהותי את תנאי הלמידה.

הממצאים הללו קיבלו תוקף לכאורה, על בסיס שימוש בממצאי מחקר, בעיקר ממבחני משכל לצורכי מיון בתעשייה ובצבא. שם הושוותה מידת ההצלחה במבחני המשכל, בין לבנים לבין קבוצות אתניות אחרות, ביניהם שחורים ומהגרים אחרים. על בסיס תוצאות המבחנים, הלבנים הושמו למשימות מורכבות בעוד השחורים הושמו למשימות פיסיות פשוטות. הבדלי היכולת בין שחורים ולבנים נתפסו כוודאיים, למרות שמאוחר יותר חוקרים חשובים מצאו בעיות מתודולוגיות חמורות בדרכי ההסקה של חוקרים אלו וערערו על ממצאיהם.
דווקא סביב יישום תכניות האינטגרציה החברתית בשנות השישים, התבססה באופן ישיר ועקיף, האמונה ה"מדעית" הקושרת ממצאי מחקר של מדידות משכל בקבוצות אתניות מסוימות למאפיינים של הלומד טעון הטיפוח. האחיזה ברעיון כי בעלי ההישגים הירודים הינם בעלי יכולת לימודית ירודה המסבירה את כישלונם, התאימה לתפיסות חברתיות סגרגטיביות (בדלניות) , ולאופני הוראה חד-כיווניים ומסורתיים.

מה עורר שינוי בתפיסות החינוכיות?
אולם, קולם של חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בארצות הברית, כמו גארדנר וחבריו, גוּלד, ו- לווֹנטין, אשר חקרו גיוון אנושי, שללו מכול וכול, הן את ההבחנות הביולוגיות המבחינות בין גזעים, הן את המתודולוגיה של מבחני המשכל והן את הקונספציה של ביטויי האינטליגנציה כפי שהייתה מקובלת במבחני משכל.
השמטת הבסיס המתודולוגי מן המחקר אשר ביסס אמונות דטרמיניסטיות, פתח אפשרויות חשיבה חדשות אשר נבנו על אמונות יותר ליברליות, הומניסטיות וגמישות. חוקרים, העזו להניח הנחות חדשות על משמעות הקשר בין גנטיקה ולמידה, אינטלגנציות מרובות, חשיבה, למידה וחלופות בהוראה והניבו ממצאי מחקר חדשים.

1. ניסויים חינוכיים הוכיחו כי שפור שיטות הוראה משפר הישגי תלמידים משכבות אוכלוסייה חלשות.
2. תכניות חינוכיות מכוונות אשר הופעלו בקרב לומדים טעוני טיפוח, הראו עליה מרשימה
בהישגים, ושיפור משמעותי בכישורי למידה וחשיבה. ניבויים של יכולת לימודית נמוכה
בקבוצות לומדים שהחלו כבעלות הישגים חלשים- התערערו .
3
. חקר החשיבה והאינטליגנציה, חשף את מוגבלותם של מבחני המשכל המסורתיים אשר בדקו
תחומים מוגבלים של האינטליגנציה האנושית. בדיקה של ממדים נוספים גילתה כי בני אדם
מבורכים במגוון אינטליגנציות הבאות לביטוי בעוצמות שונות. השאלה כמה אדם אינטליגנטי
הוחלפה בשאלה איך אדם אינטליגנטי. מעמדם היציב של מבחני המשכל המסורתיים
התערער. מערכות חינוך אשר פעלו על בסיס ידע חדשני של האינטליגנציות המרובות, הוכיחו
הצלחות הישגיות מרשימות בקרב אוכלוסיות הטרוגניות.
4. חקר סגנונות למידה העלה ממצאים מגוונים על אסטרטגיות למידה מגוונות הזוכות לרמות
יעילות שונות אצל לומדים שונים. ממצא זה העלה את האפשרות כי דרכי הוראה חלופיות
המותאמות לסגנונות למידה, משפרות הישגי תלמידים באופן משמעותי.
5. פתיחות תרבותית לקבוצות אתנית שונות במרחב העולמי, פרצה סדקים בעמדות החברתיות
בתוך ארצות ההגירה ונתנה יותר לגיטימציה לביטוי תרבותי ייחודי של קבוצות אתניות.
קבוצות בעלות מעמד חברתי ירוד זכו לזהות עצמית ייחודית בעלת לגיטימציה, גורם שסייע
לשיפור הדימוי העצמי והקהילתי .
6. התרבו מחקרים אשר הרחיבו את ממדי השונות המתייחסים ישירות לתהליכי למידה
יעילים. נעשו השוואות בין קבוצות למידה הטרוגניות להקבצות הישגיות. כך למשל: נבדקו
הזיקות בין הקבצות לדימוי עצמי, מוטיבציה ללימודים, תפיסת המורה את התלמידים לפי
הדימוי המיוחס להם, רמת הציפיות של המורה מן התלמידים ושל התלמידים מעצמם.
גורמים אלו נתגלו כמנופי שינוי ושיפור למידה.
7. בשלושה העשורים האחרונים של המאה הקודמת, התחולל מהפך רעיוני בקשר
למיון תלמידים. שיטת ההקבצות ומיון תלמידים למסלולי לימודים, זכו לביקורת
מחקרית, חינוכית, ומשפטית, וכתוצאה מכך החלו ניסויים חינוכיים אשר שיפרו
תנאי למידה בתוך הכיתה ההטרוגנית. למרות זאת הפרידה ממשטר הקבצות בבתי ספר
קשה בעיקר בשל גודל הכיתות וחסכי ידע בניהול כיתה הטרוגנית וביישום דרכי הוראה
חלופיות.
8. העמדה הדטרמיניסטית כלפי השונה, בעיקר על בסיס תפיסת קשר בין רקע אתני, לבין יכולת
מנטאלית הוחלשו, ואת מקומם תפסה גישה פרגמאטית המבקשת לייעל דרכי הוראה ולשפר
הישגי תלמידים. גישה זו, נבעה גם מביקורת על התפיסות המצומצמות והסטראוטיפיות לפיהן
פירשו את תרבויות המיעוט האתני, וטענה כי ההכללות על בסיס אתני תרבותי שגויות במידה שאין
להחילן על פרטים.
כמו כן התעוררו מגמות מחקר אשר ביקשו להבין את ממדי השונות הרלוונטיים ללמידה
וליישמם ביחס לכל הלומדים, באסטרטגיות הוראה תואמות, ומתוך זיקה אחראית לשוויון
הזדמנויות. גישות אלה נגעו לא רק בנושא האינטגרציה הבין- מעמדית והאתנית, אלא
התייחסו גם לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים. המגמה הרעיונית לשמור על זכויות
האזרח סייעה למערכות חינוך להגיע להחלטות המבטלות סוגים שונים של הפרדת תלמידים
אשר נתפסו כחריגים לזרם המרכזי. פעילות זו לוותה בשפע מחקרים ויוזמות חינוכיות
חדשות.
9. האבחון הפסיכומטרי המסורתי של יכולת לימודית, הניח שאם ישנם אי אילו גורמים
השומרים על קביעות ויציבות בקשר בינם לבין יכולת לימודית, כי אז ניתן לנבא מתוכם
את אותה יכולת. כך הפכו הישגים עכשוויים של הלומד והרקע הסוציו-אקונומי של
משפחתו למנבאים סבירים של יכולת לימודית.
מחקרים שהראו שינוי בהישגי תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ערערו את יכולת הניבוי
של גורמים אלה, והוכיחו כי שינויים בתנאי הסביבה הלימו
דית אשר כללו שיטות הוראה
ואמצעי הוראה חדשניים, אמצעים טכנולוגיים, ומערכות לימוד פרטניות המציבות אתגרי
חשיבה מעשירים, חזקים מגורמי הניבוי הקודמים.
10. מחקרים גנטיים הקושרים מבנה גנטי אצל תאומים זהים לאופני חיים בתחומים
שונים נבדקים בתדירות רבה מאד. ככל שהחוקרים בודקים יותר משתנים, ובפירוט
רב יותר, כך מתגלה ערעור בהנחות הדטרמיניסטיות בדבר השפעתם החד משמעית
והחד כיוונית של הגנים.
גנטיקאים גורסים לאחרונה, כי הגנים מספקים פוטנציאל המקבל פירוש נוסף דרך בחירה של אורח חיים מסוים. במובן זה ישנה גם השפעה תרבותית על האופן בו גופנו מתנהל. כלומר: הגנים אינם מקור להגבלה קבועה מראש. כשם שחשבו הדטרמניסטים.גוּלד, מציע את המונח פוטנציאל ביולוגי בכדי לתאר את הזיקה הפתוחה והגמישה בין המבנה הגנטי לבין ה"משא ומתן" שמנהל בעל החיים עם הסביבה. הבנה זו תופסת, על אחת כמה וכמה, ביחס למין האנושי, כאשר התיווך ביניהם נעשה דרך בחירה אישית, מתוך קונפורמיות למסורות תרבותיות אך גם ובעיקר עקב תהליכי למידה מורכבים המעצימים התפתחות.
הבנה זו מגמישה את אפשרויות ההתפתחות של היכולת האנושית ללמוד מבחינה פסיכולוגית, חברתית, תרבותית וחינוכית!

למתעניינים, אפשרויות עיון נוסף:
קישורים:
http://www.pz.harvard.edu אודות פעילות מקדמת שוויון הזדמנויות בארה"בwww.brancoweiss.org.il/ideas.asp?cat=25על אינטליגנציות מרובות
http://www.brancoweiss.org.il/publication.asp?cat=107פרסומים של מכון ברנקו-וייס בנושאי חינוך חשיבה ולמידה

ספרים:
1. גולד, ס. ג'. (1981). אין מידה לאדם. (בעברית 1992). הוצאת דביר.
2. גולד, ס. ג'. מאז היות דארווין. ספרית מעריב.
3. גירץ, ק. (1990). פרשנות של תרבויות. ירושלים. כתר.
4. מינקוביץ, א. התלמיד טעון- הטיפוח. בעיות דיאגנוזה, אטיולוגיה ושיקום. בית הספר לחינוך
האוניברסיטה העברית ירושלים. תשכ"ט.
5.קדרוני,מ, סער, ז, (מעריכה): הוראה לומדת- קריאת מצב: המרכז להוראה הטרוגנית ולפיתוח
מנהיגות חינוכית, מכללת בית ברל.
6. Armstrong, T. (1994). Multiple Intelligences in the classroom.
7. Bennett, C. I. (1986) Comprehensive Multicultural Education. Theory and Practice. Allyn and Bacon. Inc.
. 8. Gardner, H. (1983). Frames of Mind: The Theory of Multiple intelligences. New York. Basic Book.
9. Lewontin, R. (1982) Human Diversity. Scientific American Library. N.Y.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: